הגשה בטניס: זריקה, תנועה ושתי הגשות — ומה עושים עם דאבל פולט
יש משהו לא הוגן בהגשה בטניס. זו המכה היחידה שבה אף אחד לא מפריע לכם. אתם בוחרים מתי, איך ולאן, ובכל זאת אצל רוב החובבים היא המקור הגדול ביותר לנקודות שנזרקות. אצלי זה היה ככה במשך חודשים: הגשה ראשונה חזקה מדי שהולכת לרשת, הגשה שנייה מפוחדת שגם היא הולכת לרשת, ועוד נקודה ליריב. מה שבסוף שינה את המצב לא היה כוח, אלא זריקה עקבית ותוכנית ברורה להגשה השנייה. זה מה שהפוסט הזה מנסה להעביר.
מה החוקים אומרים על הגשה בטניס
לפי חוקי הטניס של הפדרציה הבינלאומית לטניס (ITF), אלה הכללים העיקריים:
- מאיפה מגישים: מאחורי הקו האחורי, בין ההמשך המדומה של סימן המרכז לבין קו הצד. ביחידים זה קו הצד של יחידים, בזוגות קו הצד של זוגות.
- לאן: הכדור צריך לעבור את הרשת ולנחות בריבוע ההגשה שנמצא באלכסון ממול. נגיעה בקו של הריבוע נחשבת בפנים.
- איך: זורקים את הכדור ביד לאוויר ומכים בו לפני שהוא נוגע בקרקע. אין חובה להגיש מעל הראש. הגשה מלמטה חוקית בטניס.
- מאיזה צד: כל משחקון מתחיל מהצד הימני, ואחרי כל נקודה מחליפים צד.
- כמה ניסיונות: שניים. פסילה בהגשה הראשונה נותנת הגשה שנייה. פסילה גם בשנייה היא ״דאבל פולט״, והנקודה הולכת למקבל.
פסילות שכדאי להכיר
- הכדור נחת מחוץ לריבוע הנכון, או נעצר ברשת.
- פסילת רגל: נגיעה בקו האחורי או בתוך המגרש עם אחת הרגליים לפני הפגיעה בכדור, או שינוי מיקום בהליכה או בריצה בזמן ההגשה.
- ניסיון להכות בכדור שהוחמץ. אם הנפתם ולא פגעתם, זו פסילה.
- הכדור פגע בשותף שלכם בזוגות, או בעמוד הרשת, לפני שנחת.
מה אינו פסילה
- נגיעה ברשת: אם הכדור נגע ברשת ונחת בריבוע הנכון, זו ״הגשה חוזרת״. מגישים שוב את אותה הגשה, ראשונה או שנייה, בלי עונש.
- זריקה גרועה: אם זרקתם את הכדור ולא אהבתם את הזריקה, מותר לתפוס אותו או לתת לו ליפול בלי להניף, ולזרוק שוב. זה לא נחשב פסילה.
- מקבל לא מוכן: אם המקבל לא היה מוכן ולא ניסה להחזיר, מגישים מחדש.
הזריקה: חצי מההגשה
שחקנים מנוסים אומרים שהגשה טובה מתחילה ביד שלא מחזיקה מחבט, ואני מסכים. זריקה לא עקבית מכריחה את כל הגוף לתקן באמצע התנועה, וכל תיקון כזה הוא הזדמנות לטעות.
איך נראית זריקה טובה למתחילים:
- מחזיקים את הכדור באצבעות, לא בכף היד, כמו שמחזיקים כוס.
- היד עולה ישרה, מהמותן כלפי מעלה, בלי לכופף את המרפק בדרך.
- משחררים את הכדור בערך בגובה העיניים, כשהיד ממשיכה עוד קצת למעלה.
- הכדור עולה מעט מעל הגובה שאליו מגיע המחבט ביד מושטת, ונמצא קצת לפני הגוף ומעט לצד היד המכה.
זריקה גבוהה מדי נותנת לכדור זמן ליפול מהר ולזוז ברוח. זריקה נמוכה מדי מכריחה למהר. זריקה מאחורי הראש מכריחה לקשת את הגב, וזה מעמיס על הגב התחתון ועל הכתף.
התנועה הבסיסית
כמתחילים, לא צריך הגשה ״מלאה״ כמו שרואים בשידורים. תנועה פשוטה ושקטה מכניסה יותר כדורים, והיא בסיס טוב לפתח ממנו בהמשך.
- עמידה: הצד של הגוף פונה לרשת, כמו בהכנה לזריקת כדור. הרגל הקדמית מעט אלכסונית לקו האחורי, הרגליים ברוחב כתפיים.
- אחיזה: אחיזה קונטיננטלית, כאילו מחזיקים פטיש. היא נראית מוזרה בהתחלה, ונוטים ״לברוח״ ממנה לאחיזת פורהנד. אבל היא זו שמאפשרת בהמשך גם כוח וגם ספין.
- הכנה: שתי הידיים יורדות יחד ועולות יחד: היד הזורקת למעלה, המחבט אחורה ולמעלה.
- תנוחת ״גביע״: היד הזורקת מצביעה לכדור, המחבט מאחורי הראש, הברכיים מעט כפופות.
- פגיעה: הרגליים דוחפות למעלה, הכתפיים מסתובבות, והמחבט נפגש עם הכדור בנקודה הגבוהה ביותר שאפשר להגיע אליה בנוחות.
- סיום: המחבט ממשיך למטה לצד השני של הגוף.
הגשה ראשונה מול הגשה שנייה
הטעות הנפוצה ביותר בקרב חובבים היא להגיש את אותה הגשה פעמיים, רק ״בזהירות״ בפעם השנייה. התוצאה: התנועה מואטת, הזרוע מתכווצת, והכדור הולך לרשת. הדרך הטובה יותר היא לחשוב על שתי הגשות שונות:
| הגשה ראשונה | הגשה שנייה | |
|---|---|---|
| מטרה | ללחוץ על המקבל | להכניס את הכדור, בלי לתת מתנה |
| מהירות | גבוהה יותר | בינונית, אבל עם תנופה מלאה |
| ספין | מעט | יותר, כדי שהכדור יעלה מעל הרשת ויירד לריבוע |
| כיוון | פינות או גוף המקבל | אמצע הריבוע, עם מרווח מהקווים |
| גובה מעל הרשת | נמוך יחסית | גבוה, מטר ויותר |
הרעיון הוא שהגשה שנייה מוצלחת אינה איטית יותר בתנועה, אלא שונה. ספין גורם לכדור לעבור גבוה מעל הרשת ועדיין לרדת לריבוע. מי שעדיין לא מרגיש בנוח עם ספין, יכול להתחיל מכיוון פשוט: הגשה שנייה למרכז הריבוע, עם מרווח גדול מעל הרשת, בתנופה מלאה ורגועה.
לאן לכוון: שלוש מטרות
כשההגשה כבר נכנסת באופן סביר, אפשר להתחיל לחשוב לאן. בכל ריבוע הגשה יש שלוש מטרות קלאסיות:
- ה־T: הפינה הפנימית של הריבוע, שבה קו ההגשה פוגש את הקו המרכזי. זו המטרה הקרובה ביותר למרכז המגרש, והרשת נמוכה יותר באמצע, כך שיש בה מעט יותר מרווח טעות.
- הגוף: ישר אל המקבל. נשמע לא מתוחכם, אבל כדור שמגיע ישר לגוף מקשה להסתובב ולהכות בתנופה מלאה.
- הרחבה: הפינה החיצונית, לכיוון קו הצד. מוציאה את המקבל מהמגרש, אבל דורשת דיוק.
בהתחלה, בחרו מטרה אחת לכל צד ותתמידו בה. רק כשאתם מכניסים לפחות שש מתוך עשר הגשות לאזור המטרה, מוסיפים מטרה נוספת. חובבים רבים מגלים שהגשה ״רגילה״ לגוף של היריב מניבה יותר נקודות מהגשה מהירה לפינה שנכנסת פעם בעשר.
הגשה בזוגות
בזוגות, ההגשה היא תחילתה של עבודת צוות. השותף של המגיש עומד בדרך כלל ליד הרשת, בצד הנגדי לזה שממנו מגישים, ומוכן לחטוף באוויר החזרה חלשה. המגיש, אחרי ההגשה, יכול להישאר בקו האחורי או להתקדם לרשת, תלוי ברמה ובסגנון. כמה דברים שכדאי לסכם מראש עם השותף: לאן מכוונים את ההגשה, כדי שהשותף ידע לאן לזוז, ומה עושים אם המקבל מרים לוב מעל השותף שברשת. ההגשה עצמה, מבחינת החוקים, זהה. ההבדל היחיד הוא שגבולות המגרש לצורך עמידת המגיש הם קווי הצד של זוגות, וריבוע ההגשה נשאר זהה ליחידים.
דאבל פולט: אבחון ותיקון
| מה קורה | סיבה אפשרית | מה לנסות |
|---|---|---|
| הכדור הולך לרשת | זריקה נמוכה או מאחור, פגיעה בכדור שכבר ירד | זריקה מעט גבוהה וקדימה, פגיעה בנקודה הגבוהה |
| הכדור עף ארוך | זריקה מאחורי הראש, מחבט ״פתוח״ | זריקה קדימה, לחשוב על פגיעה ״מעל״ הכדור |
| הכדור בורח הצידה | זריקה לצד, גוף שנפתח מוקדם | לשמור את הצד לרשת עד הפגיעה |
| דאבל פולט רק בלחץ | הגשה שנייה מואטת ומכווצת | תנופה מלאה, יותר גובה מעל הרשת, אותה שגרה בכל הגשה |
ועוד הרגל אחד שעוזר בלחץ: שגרה קבועה לפני כל הגשה. למשל, שתי הקפצות של הכדור, נשימה, מבט אל הריבוע, זריקה. כשהשגרה קבועה, הגוף מתנהג אותו דבר גם בנקודה חשובה.
תוכנית תרגול: 30 דקות
לפני כל תרגול הגשות, חימום כתפיים יסודי. הגשה היא תנועה מעל הראש שחוזרת על עצמה עשרות פעמים, ומי שמגיש בכתף קרה מבקש צרות. יש פוסט על חימום לפני משחקי מחבט עם תרגילים מסודרים.
זריקה בלבד (5 דקות)
מניחים את המחבט על הקרקע, משטח המיתרים כלפי מעלה, מעט לפני הרגל הקדמית. זורקים את הכדור בלי להכות בו, ונותנים לו ליפול. המטרה: שהכדור ינחת על המחבט. 3 סטים של 10 זריקות. סופרים פגיעות.
הגשה מקוצרת (10 דקות)
עומדים בקו ההגשה ולא בקו האחורי, ומגישים לריבוע ממול בתנועה מלאה ורגועה. 4 סטים של 10, 5 מכל צד. המטרה: 7 מתוך 10 בפנים. כשמגיעים לשם פעמיים ברצף, זזים מטר אחורה.
הגשה שנייה בלבד (10 דקות)
מהקו האחורי, רק הגשות שניות, לאמצע הריבוע, עם מרווח של לפחות מטר מעל הרשת. 4 סטים של 10. סופרים כמה נכנסו. הרבה שחקנים מגלים שכשהם מתרגלים רק הגשה שנייה, היא נעשית בטוחה תוך כמה שבועות.
משחק נקודות (5 דקות)
עם שותף: מגישים ומשחקים את הנקודה עד הסוף. כל דאבל פולט שווה נקודה ליריב, כל הגשה ראשונה שנכנסה שווה חצי נקודה בונוס. 10 נקודות לכל מגיש.
הכתף והמרפק
הגשה היא התנועה שמעמיסה הכי הרבה על הכתף בטניס. כמה עקרונות פשוטים: לא מתחילים בהגשות חזקות לפני חימום, מגבילים את מספר ההגשות בתרגול כשהגוף לא רגיל, ונותנים לרגליים ולגוף לעשות את העבודה במקום רק לזרוע. כאב בכתף או במרפק בזמן הגשה או אחריה הוא סימן לעצור, ואם הוא חוזר, לפנות לרופא או לפיזיותרפיסט. על עומס על המרפק יש פוסט נפרד על מרפק טניס.
שאלות שעולות
זה בסדר להגיש מלמטה?
כן. החוקים לא מחייבים הגשה מעל הראש. הגשה מלמטה חוקית, כל עוד הכדור נזרק ביד ונפגע לפני שנוגע בקרקע. היא שימושית למי שחוזר מפציעה, מתחיל לגמרי, או רוצה לשנות קצב.
מותר להקפיץ את הכדור כמה פעמים לפני ההגשה?
כן, זה חלק מהשגרה של שחקנים רבים. החוקים דורשים רק שהמגיש לא יעכב את המשחק באופן בלתי סביר.
מה עושים ברוח חזקה?
זורקים מעט נמוך יותר מהרגיל, כדי שלכדור יהיה פחות זמן לזוז באוויר, ומעדיפים הגשה בטוחה לאמצע הריבוע. אם הזריקה נסחפה, תופסים אותה וזורקים שוב. זה חוקי לגמרי, ועדיף על הנפה לכדור שכבר ברח הצידה.
כמה זמן עד שההגשה מרגישה טבעית?
אצל רוב החובבים שאני מכיר, אחרי כמה שבועות של תרגול ממוקד, הגשה שנייה בטוחה כבר מורגשת במשחק. הגשה ראשונה חזקה ועקבית לוקחת הרבה יותר זמן, וזה בסדר. כדי לזכור איך כל זה משתלב בספירה, יש פוסט על ספירה בטניס.
לאימון הבא
לפני המשחק הבא, הקדישו חמש דקות לתרגיל הזריקה בלבד: מחבט על הקרקע, 30 זריקות בלי להכות, ונסו שלפחות 20 מהן ינחתו על המיתרים. כשהזריקה מגיעה לאותו מקום, ההגשה מתחילה להסתדר לבד.


