פיקלבול: מה זה, החוקים, חוק שתי הקפיצות ואזור ה״מטבח״
אם שמעתם לאחרונה מישהו מדבר על פיקלבול ולא הבנתם אם מדובר במשחק, במאכל או בבדיחה פנימית, אתם לא לבד. פיקלבול הוא משחק מחבטים שמשוחק על מגרש קטן, עם מחבט מוצק בלי מיתרים וכדור פלסטיק מחורר, ולמראית עין הוא נראה כמו הכלאה בין טניס, בדמינטון וטניס שולחן. בפועל יש לו אופי משלו: הרבה משחק רך ליד הרשת, מעט ריצה יחסית, וחילופים ארוכים שבהם הסבלנות מנצחת את הכוח. בגלל זה הוא תפס מקום אצל אנשים בכל הגילים, ממי שלא החזיק מחבט מעולם ועד שחקני טניס ותיקים שמחפשים משחק עם פחות עומס על הגוף.
הכתבה מסבירה את החוקים העיקריים לפי ספר החוקים של איגוד הפיקלבול האמריקאי, שהוא הבסיס לרוב המשחקים בעולם. חוקים מסוימים, בעיקר בשיטת הספירה, משתנים בין ליגות וטורנירים, ובמשחק חברתי לפעמים מקלים. כדאי לסכם לפני שמתחילים.
המגרש, הרשת והכדור
מגרש פיקלבול הוא באורך 13.41 מטר וברוחב 6.10 מטר, כלומר בדיוק בגודל של מגרש בדמינטון לזוגות. אותו מגרש משמש ליחידים ולזוגות. הרשת נמוכה מרשת טניס: 91.4 סנטימטר בקצוות ו־86.4 סנטימטר באמצע.
בכל צד של הרשת יש אזור באורך 2.13 מטר, מהרשת ועד קו שמסמן אותו. זה אזור ה"נון־וולי", או בשמו החיבה "המטבח". אליו נגיע עוד מעט, כי הוא לב המשחק.
הכדור עשוי פלסטיק קשיח ומלא חורים. יש כדורים לחוץ, עם הרבה חורים קטנים יחסית, שהם כבדים וקשיחים יותר ומתמודדים טוב יותר עם רוח, ויש כדורים לאולם, עם פחות חורים וגדולים יותר, שהם רכים וקלים יותר. המחבט מוצק ושטוח, גדול ממחבט טניס שולחן ומרובע יותר.
ההגשה בפיקלבול: רק מלמטה
ההגשה היא החלק הכי "מוזר" למי שמגיע מטניס. בפיקלבול אין הגשה עוצמתית מעל הראש. יש שתי דרכים חוקיות להגיש:
- הגשת מעוף: מכים את הכדור מהאוויר, בתנועה של היד כלפי מעלה, בקשת. ברגע הפגיעה הכדור צריך להיות מתחת לגובה הטבור, וראש המחבט לא יכול להיות מעל החלק הגבוה ביותר של פרק היד.
- הגשת הקפצה: משחררים את הכדור מהיד, נותנים לו לקפוץ על הרצפה, ומכים אחרי הקפיצה. בהגשה הזאת אין מגבלה על כיוון תנועת היד, והיא מתאימה מאוד למתחילים.
ועוד כמה כללים להגשה:
- מגישים מאחורי הקו האחורי, לפחות רגל אחת על הרצפה מאחוריו, ובלי לגעת בקו עד שהכדור נפגע.
- מגישים באלכסון, אל אזור ההגשה הנגדי.
- הכדור צריך לעבור את המטבח של היריבים. כדור שנוחת במטבח, או על קו המטבח, הוא הגשה פסולה. כדור שנוחת על קו הצד או על הקו האחורי של אזור ההגשה נחשב בפנים.
- יש הגשה אחת בלבד. הגשה שנוגעת ברשת ונוחתת באזור הנכון היא תקינה, והמשחק ממשיך. בעבר היא נחשבה "לט" ושוחקה שוב, ושחקנים ותיקים זוכרים את זה — אבל זה כבר לא החוק.
חוק שתי הקפיצות
זה החוק שמגדיר את פיקלבול יותר מכל דבר אחר. אחרי ההגשה, הצד המקבל חייב לתת לכדור לקפוץ לפני שהוא מחזיר אותו. ואחר כך, הצד המגיש חייב לתת גם להחזרה לקפוץ לפני שהוא מכה. רק מהמכה הרביעית והלאה מותר לפגוע בכדור באוויר, מה שנקרא "וולי".
למה זה חשוב? כי בלי החוק הזה המגיש היה רץ לרשת אחרי ההגשה ומסיים כל חילוף במכה מהאוויר. חוק שתי הקפיצות משאיר את הצד המגיש מאחור לפחות למכה אחת, ומאזן את המשחק.
| מכה | מי מכה | מה החוק אומר |
|---|---|---|
| 1. הגשה | הצד המגיש | מלמטה, באלכסון, מעבר למטבח |
| 2. החזרת הגשה | הצד המקבל | חייבים לחכות לקפיצה |
| 3. המכה השלישית | הצד המגיש | חייבים לחכות לקפיצה |
| 4 והלאה | שני הצדדים | מותר להכות מהאוויר או אחרי קפיצה, בכפוף לחוקי המטבח |
אזור ה״מטבח״: מה מותר ומה אסור
המטבח הוא אזור שבו אסור להכות את הכדור מהאוויר. החוקים העיקריים:
- אסור להכות וולי כשאחת הרגליים נמצאת בתוך המטבח או נוגעת בקו שלו.
- אם הכיתם וולי מחוץ למטבח, והתנופה הכניסה אתכם לתוכו, או שנגעתם בקו — זו עבירה, גם אם הכדור כבר נחת אצל היריב. גם המחבט או כובע שנופל לתוך המטבח בעקבות המכה נחשבים.
- מותר להיכנס למטבח בכל רגע אחר, ובעיקר כדי להכות כדור שכבר קפץ שם. אחרי שהכיתם, אתם צריכים לצאת ממנו, ושתי הרגליים מחוץ למטבח, לפני שאתם מכים וולי.
המטבח הוא הסיבה שבפיקלבול רואים כל כך הרבה מכות רכות וקצרות, שנקראות "דינק": כדור נמוך שנוחת במטבח של היריב, כך שהוא לא יכול לנחות עליו בכוח מהאוויר. חילוף של עשרים דינקים, עד שמישהו מאבד סבלנות ומרים כדור גבוה מדי, הוא חוויה פיקלבולית קלאסית.
הספירה: שלושה מספרים בזוגות
בשיטת הספירה המסורתית, רק הצד המגיש יכול לזכות בנקודה. משחק נמשך עד 11 נקודות, וצריך לנצח בהפרש של שתיים. בטורנירים יש גם משחקים עד 15 או 21, ויש מסגרות שמנסות ספירת "נקודה בכל חילוף". לכן, שוב, כדאי לברר מה מקובל בקבוצה.
בזוגות, לכל צד יש שני מגישים. מכריזים את התוצאה בשלושה מספרים: הניקוד של הצד המגיש, הניקוד של הצד המקבל, ומספר המגיש — 1 או 2.
דוגמה: פתיחת משחק בזוגות
- המשחק מתחיל ב"0-0-2". הצד שפותח מקבל רק מגיש אחד בסבב הראשון, כדי לא לתת לו יתרון. לכן מכריזים כאילו זה כבר המגיש השני.
- השחקנית בצד הימני מגישה. הצד שלה מנצח בחילוף: "1-0-2". היא ובת הזוג שלה מתחלפות במקומות, והיא מגישה שוב, הפעם מהצד השמאלי.
- הצד שלה מפסיד בחילוף. מכיוון שזה היה המגיש "השני", ההגשה עוברת ליריבים. זה נקרא "סייד אאוט".
- היריבים מכריזים "0-1-1": להם אפס, ליריבים אחת, מגיש ראשון. מגיש השחקן שעומד בצד הימני שלהם.
- כשהם יפסידו חילוף, ההגשה עוברת לשותף שלו, "0-1-2", וכשגם הוא יפסיד, ההגשה עוברת חזרה.
ביחידים יש רק שני מספרים, והמגיש מגיש מהצד הימני כשהניקוד שלו זוגי ומהשמאלי כשהוא אי־זוגי. מי שמכיר את חוקי ההגשה בבדמינטון ימצא כאן היגיון דומה.
למה כולם מדברים על פיקלבול
יש כמה סיבות שחוזרות בכל שיחה:
- עקומת למידה נעימה. כבר בשעה הראשונה אפשר לשחק חילופים אמיתיים. הכדור איטי יחסית, המחבט קטן וקל, ואין צורך בטכניקה מורכבת כדי להעביר את הכדור.
- מגרש קטן. פחות ריצה מטניס, ולכן מתאים גם למי שחוזר לספורט אחרי הפסקה. ועם זאת, יש הרבה תנועות קצרות ועצירות.
- חברתי. משחקים בעיקר בזוגות, קרוב אחד לשני, וקל לשלב שחקנים ברמות שונות.
- טקטי. מי שבא מטניס מגלה מהר שכוח לא מספיק. המשחק ליד הרשת דורש סבלנות ושליטה.
מי שמגיע מטניס או מפאדל ירגיש בבית בעבודת הרגליים, אבל יצטרך להתרגל להגשה מלמטה ולמטבח.
בטיחות לפני שמתחילים
משחק קל אינו משחק בלי סיכון. הנפילות הנפוצות בפיקלבול קורות כשהולכים אחורה לכדור גבוה. הכלל: לא הולכים אחורה בצעדי גב. מסתובבים ורצים, או מוותרים על הכדור. גם עצירות חדות ופניות פתאומיות עומסות על הקרסוליים והברכיים, ולכן נעלי מגרש עם אחיזה טובה וחימום קצר הם חובה. משקפי מגן הם רעיון טוב, כי כדור קשה מטווח קצר ליד הרשת יכול לפגוע בעין. וכמו תמיד: כאב שלא עובר, נפיחות או קושי לדרוך — לרופא או לפיזיותרפיסט.
אימון ראשון: 30 דקות לזוג
- חימום, 5-7 דקות. הליכה מהירה, צעדים צידיים לאורך הקו, סיבובי כתפיים וזרועות.
- דינקים, 3 סטים של 3 דקות. שני השחקנים עומדים מחוץ לקו המטבח, ומחליפים מכות רכות שנוחתות בתוך המטבח של השני. סופרים רצפים.
- הגשות, 20 לכל שחקן. 10 מהצד הימני ו־10 מהשמאלי, הגשת הקפצה או הגשת מעוף. המטרה: לעבור את המטבח ולנחות עמוק.
- תרגיל שלוש המכות, 10 חזרות לכל צד. הגשה, החזרה עמוקה, ומכה שלישית רכה למטבח. מתרגלים את המעבר מהקו האחורי לרשת.
- משחק עד 11, 10 דקות. עם ספירה מלאה בקול רם.
שאלות שעולות במגרש
אפשר לשחק פיקלבול על מגרש טניס?
כן, ובמקומות רבים כך זה מתחיל. משרטטים קווים זמניים בגיר או בסרט, ומורידים את רשת הטניס לגובה המתאים, או מציבים רשת ניידת. רק כדאי לבקש רשות מהאחראי על המגרש לפני שמסמנים משהו, ולהשאיר אותו נקי אחרי המשחק.
מה זה "המכה השלישית"?
בגלל חוק שתי הקפיצות, המכה השלישית היא הרגע שבו הצד המגיש מנסה לעבור מהקו האחורי אל הרשת. הדרך המקובלת היא מכה רכה ונמוכה שנוחתת במטבח של היריבים, ונותנת זמן להתקדם. היא נשמעת פשוטה, והיא אחת המכות הקשות ביותר במשחק. כדאי להקדיש לה דקות באימון, לא רק במשחק.
מה ההבדל בין פיקלבול לפאדל?
שניהם משחקי זוגות קצרי מגרש, אבל בפאדל יש קירות שהכדור חוזר מהם, הגשה בגובה המותן אחרי הקפצה, ומחבט עם חורים. בפיקלבול אין קירות, יש את חוק שתי הקפיצות ואת המטבח, והכדור הוא פלסטיק מחורר שקופץ נמוך יותר.
מתאים לילדים?
בהחלט. מחבט קל, כדור איטי ומגרש קטן הם שילוב נוח לילדים. כדאי להתחיל עם הגשת הקפצה ובלי ספירה, ולהוסיף את החוקים בהדרגה.
טעויות של מתחילים
לרוץ לרשת אחרי ההגשה. חוק שתי הקפיצות יחייב אתכם לחכות לקפיצה, ותמצאו את עצמכם באמצע המגרש, במקום הכי פגיע.
לשכוח את המטבח בתנופה. מכה מצוינת מהאוויר, ואז צעד קדימה לתוך הקו. נקודה ליריבים.
להכות כל כדור חזק. כדור חזק וגבוה הוא מתנה ליריבים שעומדים ליד הרשת.
לשכוח את הספירה. מכריזים את שלושת המספרים בקול לפני כל הגשה. זה חוסך ויכוחים, ועוזר לכולם לזכור מי מגיש ומאיזה צד. אם הלכתם לאיבוד, עוצרים, משחזרים יחד את החילוף האחרון וממשיכים.
לאימון הבא
עמדו עם שותף משני צדי הרשת, מחוץ לקו המטבח, ושחקו 3 סטים של 3 דקות של דינקים בלבד. בכל סט, ספרו את הרצף הארוך ביותר בלי שהכדור יצא או יעלה גבוה מדי, ונסו לשפר אותו בסט הבא.
