בדמינטון: החוקים, הספירה עד 21, הנוצית וההגשה — מדריך למתחילים

לרובנו בדמינטון התחיל בחצר או בחוף: שני מחבטים קלים, נוצית שנתקעת בעץ, ומשחק בלי רשת ובלי ספירה. זה כיף, אבל זה לא בדיוק בדמינטון. במגרש סגור, עם רשת בגובה הנכון וחוקים מלאים, מגלים משחק מהיר להפליא, עם שינויי קצב, הטעיות ותנועה בכל פינות המגרש. ובכל זאת, זה אחד ממשחקי המחבט הקלים ביותר להתחלה: הנוצית איטית יחסית בהתחלה, המחבט קל, ואפשר להחליף כמה מכות כבר בביקור הראשון.

המדריך הזה מסביר את החוקים לפי התקנון של ארגון הבדמינטון העולמי, בשפה פשוטה, ומוסיף כמה תרגילים להתחלה. במשחק חברתי אנשים מקלים לפעמים על חלק מהכללים. זה בסדר, כל עוד מסכימים על זה לפני שמתחילים.

המגרש: קווים שמשנים משמעות

מגרש בדמינטון באורך 13.40 מטר. ברוחבו המלא, 6.10 מטר, משחקים זוגות. ביחידים משתמשים בקווי הצד הפנימיים, כך שהרוחב הוא 5.18 מטר. הרשת גבוהה מכפי שרבים חושבים: 1.524 מטר באמצע ו־1.55 מטר בעמודים.

הבלבול העיקרי של מתחילים הוא שאותו מגרש מצויר בהרבה קווים, ולכל קו תפקיד שונה בהגשה ובמשחק עצמו. הנה הסיכום:

במילים אחרות: ביחידים אזור ההגשה "ארוך וצר", ובזוגות "קצר ורחב". בשני המקרים ההגשה צריכה לעבור את קו ההגשה הקצר, שנמצא כשני מטרים מהרשת. נוצית שנוחתת על הקו נחשבת "בפנים".

הספירה בבדמינטון: עד 21, נקודה בכל חילוף

מאז 2006 ספירת הנקודות בבדמינטון התחרותי היא בשיטת "נקודה בכל חילוף". כלומר, כל חילוף מסתיים בנקודה לצד שניצח בו, לא משנה מי הגיש.

• משחק נערך עד ניצחון בשתי מערכות מתוך שלוש.
• מערכה מסתיימת כשצד אחד מגיע ל־21 נקודות.
• אם התוצאה 20:20, צריך לנצח בהפרש של שתי נקודות, למשל 22:20 או 24:22.
• אם מגיעים ל־29:29, הנקודה הבאה מכריעה, כך שהמערכה מסתיימת לכל היותר ב־30:29.
• הצד שניצח בחילוף הוא זה שמגיש בחילוף הבא.

בתחרויות יש גם הפסקות קצרות: עד דקה כשהצד המוביל מגיע ל־11 נקודות, ועד שתי דקות בין המערכות. מחליפים צדדים בסוף כל מערכה, ובמערכה השלישית, אם מגיעים אליה, מחליפים גם כשהמוביל מגיע ל־11. בחוץ, ברוח, החלפת צדדים היא כמעט עניין של צדק.

דוגמה: איך זה נראה במערכה אמיתית

נניח ששירה ומיכל משחקות יחידים. שירה מגישה ב־0:0. כשהניקוד של המגיש זוגי (0, 2, 4…) מגישים מהחצי הימני של המגרש, וכשהוא אי־זוגי מהחצי השמאלי. שירה מנצחת בחילוף, התוצאה 1:0, והיא מגישה שוב, הפעם מהצד השמאלי. את החילוף הבא מנצחת מיכל, 1:1, ועכשיו היא מגישה, מהצד השמאלי, כי הניקוד שלה הוא 1. החוק פשוט: מסתכלים על הניקוד של המגיש, לא של היריב.

חוקי ההגשה

ההגשה בבדמינטון היא הרגע עם הכי הרבה חוקים, והרבה שחקנים חובבים לא מכירים אותם עד שהם משחקים מול מישהו שכן מכיר. העיקריים:

1. מגישים באלכסון, מהחצי שלכם אל החצי הנגדי באלכסון אצל היריב.
2. שתי הרגליים על הרצפה, בתוך אזור ההגשה ובלי לגעת בקווים, מתחילת ההגשה ועד הפגיעה. המקבל צריך לעמוד גם הוא בתוך אזור הקבלה, ללא תנועה של הרגליים, עד שהנוצית נפגעת.
3. הנוצית כולה מתחת לגובה 1.15 מטר מהרצפה ברגע הפגיעה. זה הכלל הנוכחי בתקנון, והוא החליף את הכלל הישן של "מתחת למותן".
4. פוגעים קודם בבסיס הנוצית, החלק העגול, ולא בנוצות.
5. תנועה אחת רציפה קדימה. מרגע שהתחלתם להגיש, אסור לעצור באמצע או להעמיד פנים.
6. יש הגשה אחת בלבד. אין הגשה שנייה כמו בטניס. נוצית שנוגעת ברשת ונוחתת באזור הנכון היא הגשה תקינה, והמשחק נמשך.

הגשה בזוגות

בזוגות לכל צד יש מגיש אחד בכל פעם. כשהצד המגיש מנצח בחילוף, אותו שחקן ממשיך להגיש, ושני השותפים מחליפים ביניהם צדדים, כך שהוא מגיש עכשיו מהצד השני. כשהצד המקבל מנצח, הוא מקבל את ההגשה, ושחקני הצד הזה לא זזים — מי שעומד בצד המתאים לניקוד (ימין לזוגי, שמאל לאי־זוגי) הוא המגיש. נשמע מסובך, אבל אחרי שתי מערכות זה נהיה טבעי.

דוגמה בזוגות, צעד אחר צעד

נועה ותמר משחקות נגד רוני ואורי. בתחילת המערכה, 0:0, נועה מגישה מהחצי הימני, ותמר עומדת בשמאלי. נועה ותמר מנצחות בחילוף: 1:0. נועה ממשיכה להגיש, אבל עכשיו היא ותמר מתחלפות, ונועה מגישה מהחצי השמאלי, כי הניקוד שלהן אי־זוגי. בחילוף הבא רוני ואורי מנצחים: 1:1. הם לא זזו מהמקום מתחילת המערכה. הניקוד שלהם אי־זוגי, ולכן מגיש מי שעומד אצלם בחצי השמאלי. ומה עם נועה ותמר? גם הן נשארות במקום. מי שתעמוד מולו באלכסון היא המקבלת. רק המגיש והמקבל צריכים לעמוד באזורים הנכונים — השותפים יכולים לעמוד איפה שנוח להם, כל עוד הם לא מסתירים את המגיש או את המקבל.

עבירות נפוצות במשחק עצמו

• נוצית שנוחתת מחוץ לקווים, לא עוברת את הרשת או עוברת מתחתיה.
• נגיעה ברשת או בעמודים עם המחבט, הגוף או הבגדים בזמן שהנוצית במשחק.
• פלישה לצד של היריב מעל הרשת, לפני שהנוצית עברה לצד שלכם. מותר להמשיך את תנועת המחבט אחרי הפגיעה מעבר לרשת, כל עוד הפגיעה הייתה בצד שלכם.
• פגיעה של הנוצית בגוף או בבגדים.
• שתי פגיעות ברצף של אותו שחקן, או "תפיסה" של הנוצית על המחבט וזריקה שלה.
• בזוגות, פגיעה של שני השותפים ברצף.

הנוצית: נוצות או פלסטיק

יש שני סוגים עיקריים. נוצית מנוצות טבעיות טסה במסלול המדויק והמרשים ביותר, ומשמשת בתחרויות, אבל היא עדינה, והנוצות נשברות אחרי משחקים בודדים, לפעמים אפילו מערכה אחת. נוצית סינתטית, מפלסטיק או ניילון, עמידה הרבה יותר ומתאימה מאוד למתחילים ולמשחק חברתי. היא טסה קצת אחרת, בעיקר בכדורים ארוכים, אבל למי שעושה את הצעדים הראשונים, ההבדל לא קריטי.

לנוצית יש גם "מהירות" — דגמים שונים טסים מהר או לאט יותר, ובוחרים לפי הטמפרטורה והגובה של האולם. במשחק ביתי לא צריך להתעמק בזה. רק כדאי לדעת שאם הנוצית שלכם עפה כל הזמן מחוץ למגרש או מתקצרת הרבה לפני הקו, ייתכן שהיא פשוט לא מתאימה לתנאים.

איפה משחקים בדמינטון

בדמינטון אמיתי משחקים באולם סגור. הנוצית קלה מאוד, ואפילו רוח חלשה משנה את המסלול שלה לגמרי. אולמות ספורט של בתי ספר, מרכזים קהילתיים ואולמות עירוניים מסומנים לא פעם גם בקווי בדמינטון, בין קווי כדורעף וכדורסל. כדאי לברר ברשות המקומית או במרכז הקהילתי הקרוב אם יש שעות פתוחות או קבוצות קבועות.

בחוץ, בחצר או בחוף, אפשר בהחלט ליהנות, רק לא לצפות למשחק מדויק. עדיף לשחק בשעות של רוח חלשה, בבוקר מוקדם או לפנות ערב, וזכרו להצטייד במים ובהגנה מהשמש.

ציוד ובטיחות לפני המשחק הראשון

מחבט בסיסי ונוצית סינתטית מספיקים. מה שכן חשוב הוא נעליים: באולם צריך נעלי ספורט לאולם עם סוליה שאינה משאירה סימנים ואוחזת ברצפה, כי בדמינטון מלא בעצירות חדות ובפריצות לצדדים. על ההבדל בין נעל ריצה לנעל מגרש יש כתבה נפרדת בנעליים למשחקי מגרש.

חימום הוא לא המלצה, הוא חלק מהמשחק. הפריצה קדימה אל הרשת ותנועת ה"לאנג'" עומסות על הברכיים, הקרסוליים והירכיים. חמש עד עשר דקות של הליכה מהירה, צעדים צידיים, סיבובי כתפיים ומכות רכות לפני שמתחילים לספור נקודות — זה המינימום. רעיונות מסודרים תמצאו בחימום לפני משחק מחבטים. וכל כאב שלא עובר, נפיחות או קושי לדרוך — פונים לרופא או לפיזיותרפיסט.

שלושה תרגילים לפגישה הראשונה

1. "קלירים" מקו לקו — 3 סטים של 3 דקות. שני שחקנים עומדים ליד הקווים האחוריים ומחליפים מכות גבוהות וארוכות. המטרה: לשמור על הנוצית גבוהה ועמוקה. בין הסטים, דקה של מנוחה והליכה.
2. מכות רשת — 3 סטים של 20 מכות. שני השחקנים ליד הרשת, ומחליפים מכות רכות שבקושי עוברות אותה. מלמד שליטה ורכות בפרק היד.
3. הגשות — 20 קצרות ו־20 ארוכות. הגשה קצרה צריכה לעבור נמוך מעל הרשת ולנחות ממש אחרי קו ההגשה הקצר. הגשה ארוכה, בעיקר ביחידים, צריכה לעלות גבוה ולנחות ליד הקו האחורי. ספרו כמה נחתו בפנים.

שאלות שעולות במשחק הראשון

מה קורה כשהנוצית פוגעת ברשת בזמן החילוף?

אם היא עברה לצד השני ונחתה בתוך הקווים, המשחק ממשיך כרגיל. אם היא נפלה בצד שלכם, הנקודה של היריב.

אם אני לא בטוחה אם הנוצית נחתה בפנים?

במשחק חברתי, ההחלטה על הקו בצד שלכם היא שלכם, ובספק נוהגים לתת את הנקודה ליריב או לשחק את החילוף מחדש, לפי מה שסוכם. נימוס פשוט שחוסך הרבה ויכוחים.

כמה זמן נמשך משחק?

מערכה בין שחקנים מתחילים נמשכת בדרך כלל רבע שעה עד עשרים דקות, תלוי באורך החילופים. משחק של שתיים מתוך שלוש מערכות נכנס בנוחות בשעת אולם, כולל חימום.

טעויות של מתחילים

לאחוז במחבט חזק מדי. אחיזה רפויה יחסית מאפשרת לפרק היד לעבוד. הכוח בבדמינטון מגיע מהקצב ומהזרוע, לא מהלחיצה.

לעמוד בגב המגרש כל הזמן. העמדה הבסיסית היא באמצע המגרש, וחוזרים אליה אחרי כל מכה.

להכות כל נוצית חזק. מכה רכה ליד הרשת מנצחת לא פחות ממכה חזקה, ולפעמים יותר.

להתעלם מחוקי ההגשה. במשחק חברתי זה עובר, אבל מי שמגיש מעל הגובה המותר מתרגל לתנועה שלא תעבוד בשום משחק רשמי.

מי שנהנה מבדמינטון יכול לנסות גם את פיקלבול, שמשוחק על מגרש בגודל זהה למגרש בדמינטון לזוגות, ואת סקווש למי שמחפש משחק מהיר עוד יותר.