כדורעף: החוקים, שלוש נגיעות, הרוטציה והתפקידים על המגרש

כדורעף הוא אחד המשחקים שכמעט כל אחד שיחק פעם בשיעור ספורט, ובכל זאת מעט מאוד אנשים מכירים את החוקים עד הסוף. מתי מסתובבים? למה הליברו לבוש בצבע אחר? למה השופט שרק כשנראה שלא קרה כלום? אחרי כמה ערבים במגרש, החוקים מתחילים להרגיש טבעיים, והמשחק נפתח. פתאום רואים לא רק כדור שעובר מעל רשת, אלא קבוצה של שישה שחקנים שבונה כל התקפה בשלושה מהלכים.

המדריך הזה מסביר את חוקי הכדורעף באולם לפי התקנון של ההתאחדות הבינלאומית לכדורעף. בקבוצות שכונתיות ובמשחקי פנאי יש לפעמים התאמות — גובה רשת, מספר שחקנים, ספירה קצרה יותר — וזה בסדר, כל עוד מסכמים מראש.

המגרש, הרשת והקבוצה

מגרש כדורעף הוא באורך 18 מטר וברוחב 9 מטר, והרשת מחלקת אותו לשני חצאים ריבועיים של 9 על 9. גובה הרשת לגברים הוא 2.43 מטר ולנשים 2.24 מטר. בכל צד יש קו התקפה, שלושה מטרים מהרשת, שמפריד בין האזור הקדמי לאזור האחורי. על הרשת, מעל קווי הצד, מותקנות שתי אנטנות. הכדור צריך לעבור בין האנטנות, מעל הרשת.

בכל קבוצה שישה שחקנים על המגרש: שלושה בשורה הקדמית ושלושה בשורה האחורית. כדור שנוחת על הקו נחשב בפנים.

שלוש נגיעות: חוק היסוד של הכדורעף

לכל קבוצה מותרות עד שלוש נגיעות כדי להחזיר את הכדור לצד השני. ברוב החילופים זה נראה כך: קבלה, הגבהה, התקפה. כמה כללים שנלווים לחוק הזה:

• אותו שחקן לא נוגע פעמיים ברצף. מי שקיבל את הכדור לא יכול להגביה אותו לעצמו מיד. יוצא דופן: בנגיעה הראשונה של הקבוצה מותרות כמה נגיעות ברצף אם הן חלק מפעולה אחת, למשל כשהכדור נוגע בשתי הידיים או בזרוע ובכתף בבת אחת.
• חסימה לא נספרת. נגיעה של חוסם ברשת אינה נחשבת לאחת משלוש הנגיעות. אחרי חסימה לקבוצה עדיין יש שלוש נגיעות, ומי שחסם רשאי גם לגעת שוב בכדור.
• אסור לתפוס או לזרוק. הכדור צריך להיפגע, לא להיתפס. מסירה שבה הכדור "נח" בידיים נחשבת עבירה.
• כל חלק בגוף מותר. אפשר לגעת בכדור בכל חלק בגוף, כולל ברגליים, כל עוד זו פגיעה ולא תפיסה.

הספירה: מערכות עד 25, וחמישית עד 15

הכדורעף נספר בשיטת "נקודה בכל חילוף". כל חילוף מסתיים בנקודה לצד שניצח בו, והצד הזה גם מגיש את החילוף הבא.

בליגות פנאי משחקים לא פעם שתיים מתוך שלוש, או מערכות קצרות יותר, בגלל זמן האולם. זה בסדר — רק שכולם יידעו לפני הנקודה הראשונה.

ההגשה

המגיש עומד מאחורי קו הסיום, בתוך רוחב המגרש, ומגיש תוך שמונה שניות מהשריקה. אסור לו לדרוך על קו הסיום או על המגרש לפני שהכדור נפגע. מותר להגיש מלמטה או מלמעלה, בעמידה או בקפיצה. הגשה שנוגעת ברשת ועוברת לצד השני היא הגשה תקינה, והמשחק ממשיך.

יש הגשה אחת בלבד. אם היא פסולה — ברשת, מחוץ למגרש או בדריכה על הקו — הנקודה עוברת ליריבים, וגם ההגשה.

הרוטציה: מתי מסתובבים ולמה

הרוטציה היא החלק שמבלבל הכי הרבה שחקנים חדשים. לכל שחקן יש עמדה, ממוספרת מ־1 עד 6:

• 1 — אחורי ימני. זה המגיש.
• 2 — קדמי ימני.
• 3 — קדמי אמצעי.
• 4 — קדמי שמאלי.
• 5 — אחורי שמאלי.
• 6 — אחורי אמצעי.

הכלל: כשהקבוצה זוכה בזכות ההגשה מהיריב, כל השחקנים מסתובבים עמדה אחת עם כיוון השעון. השחקן מעמדה 2 עובר ל־1 ומגיש, השחקן מ־1 עובר ל־6, וכן הלאה. אם קבוצה זוכה בנקודה כשהיא כבר מגישה, אין סיבוב, ואותו מגיש ממשיך.

דוגמה מהמגרש

קבוצה א' מגישה, וקבוצה ב' זוכה בחילוף. קבוצה ב' קיבלה נקודה וגם את ההגשה, ולכן היא מסתובבת: השחקנית שעמדה בעמדה 2 הולכת לעמדה 1 ומגישה. נניח שקבוצה ב' זוכה גם בחילוף הבא. היא כבר מגישה, אז אין סיבוב, ואותה שחקנית מגישה שוב. כשקבוצה א' תחזיר לעצמה את ההגשה, היא זו שתסתובב.

עבירת עמדה

הרוטציה מחייבת רק ברגע ההגשה. ברגע הפגיעה בכדור, כל שחקן צריך לעמוד בסדר הנכון ביחס לשכניו: שחקן בשורה הקדמית קרוב יותר לרשת מהשחקן שמאחוריו, ושחקן בצד ימין מימין לשכן שלו באותה שורה. מיד אחרי ההגשה כולם רשאים לזוז לכל מקום. כך קבוצות "מחליפות" עמדות ומציבות את המגביה ואת התוקפים במקומות הקבועים שלהם, גם כשהרוטציה זזה.

השורה האחורית והרשת

שחקני השורה האחורית מוגבלים בשני דברים: הם לא רשאים לחסום, והם לא רשאים לבצע התקפה מתוך האזור הקדמי, כלומר בין קו ההתקפה לרשת, כשהכדור כולו מעל גובה הרשת. מותר להם לתקוף מאחורי קו ההתקפה, כשהם ממריאים מאחוריו, גם אם הם נוחתים לפניו.

ועוד שני חוקים שקשורים לרשת:

• נגיעה ברשת, בין האנטנות, בזמן פעולה של משחק בכדור — עבירה.
• מותר לרגל לחצות את קו האמצע אל הצד השני, כל עוד חלק ממנה נוגע בקו או נמצא מעליו. מעבר מלא של כף הרגל לצד של היריב הוא עבירה.

התפקידים על המגרש

בקבוצה מאורגנת לכל שחקן יש תפקיד קבוע, גם כשהרוטציה זזה:

הליברו בקצרה

הליברו משחק רק בשורה האחורית ונכנס ויוצא במקום שחקני שורה אחורית בלי שזה נספר כחילוף. לפי חוקי ההתאחדות הבינלאומית, הליברו לא מגיש, לא חוסם ולא מבצע התקפה כשהכדור כולו מעל גובה הרשת. ואם הוא מגביה באצבעות מתוך האזור הקדמי, חבריו לא רשאים לתקוף את הכדור הזה מעל גובה הרשת. בחלק מהליגות המקומיות והתחרויות האחרות יש התאמות, למשל ליברו שמותר לו להגיש, ולכן שווה לברר.

בקבוצות שכונתיות רבות לא משתמשים בליברו בכלל, וגם התפקידים גמישים יותר. זה לגמרי בסדר. מי שמחפש קבוצה כזו ימצא דרכים ועצות בכדורעף למבוגרים: איך מצטרפים לקבוצה.

חילוף אחד, מהגשה ועד נקודה

כדי לחבר את כל החוקים, הנה חילוף טיפוסי, לאט. המגיש של קבוצה א' מגיש מלמעלה, והכדור נוגע בקצה העליון של הרשת ועובר — תקין, ממשיכים. בקבוצה ב', השחקנית בעמדה 5 מקבלת באמה ושולחת את הכדור אל אזור המגביה, ליד הרשת: נגיעה ראשונה. המגביה, שעומד בשורה האחורית אבל רץ קדימה מיד אחרי ההגשה, מגביה באצבעות אל הצד השמאלי: נגיעה שנייה. מותר לו, כי הגבהה אינה התקפה. תוקפת הצד קופצת ומכה: נגיעה שלישית. בצד של קבוצה א' שני חוסמים נוגעים בכדור, והוא נשאר אצלם. החסימה לא נספרת, ולכן לקבוצה א' יש עכשיו עוד שלוש נגיעות. אחת מהן מוחזרת לצד השני, ובסוף החילוף הכדור נוחת על קו הצד אצל קבוצה ב'. על הקו זה בפנים, והנקודה לקבוצה א'. היא כבר הגישה, ולכן אין סיבוב, ואותו מגיש חוזר לעמדה.

שאלות שחקנים חדשים

מותר לבעוט בכדור?

לפי החוקים, כן. כל חלק בגוף מותר, כל עוד מדובר בפגיעה ולא בתפיסה. בפועל זה קורה בעיקר בהצלות של רגע אחרון.

מה קורה כשהכדור פוגע בתקרה?

לפי החוקים הבינלאומיים, כדור שנוגע בתקרה או בכל עצם מחוץ למגרש נחשב "אאוט". באולמות עם תקרה נמוכה יש קבוצות שמסכמות חוק מקומי אחר, ושוב — מסכמים מראש.

כמה שחקנים צריך כדי לשחק?

במשחק רשמי שישה בכל צד. בערב חברתי משחקים גם ארבעה או חמישה בכל צד, ומתאימים את העמדות. מה שחשוב הוא שכל אחד יידע מאיפה הוא מגיש ומתי מסתובבים.

עבירות שכדאי להכיר

• ארבע נגיעות של אותה קבוצה.
• שתי נגיעות ברצף של אותו שחקן, שלא בנגיעה הראשונה ולא אחרי חסימה.
• תפיסה או זריקה של הכדור.
• כדור שעובר מחוץ לאנטנות או נוגע בהן.
• נגיעה ברשת בזמן משחק בכדור, או חצייה מלאה של קו האמצע.
• חסימה או התקפה של הגשת היריב כשהכדור באזור הקדמי וכולו מעל הרשת.
• עבירת עמדה ברגע ההגשה.

בטיחות לפני שמתחילים

כדורעף כולל הרבה קפיצות ונחיתות ליד הרשת, ושם קורות רוב הפציעות של חובבים — בעיקר בקרסוליים, כשנוחתים על כף רגל של שחקן אחר, ובאצבעות. חימום של עשר דקות, נעלי אולם עם אחיזה טובה, ומרפקיות או ברכיות לפי הצורך הם הבסיס. רקע נוסף יש בנקע בקרסול במשחקי מגרש. כל כאב שלא עובר, נפיחות או קושי לדרוך — לרופא או לפיזיותרפיסט.

טעויות של שחקנים חדשים

להחזיר כל כדור בנגיעה הראשונה. יש שלוש נגיעות, ולא סתם. קבלה מדויקת אל המגביה שווה יותר מכדור מבוהל שעובר את הרשת.

לשכוח את הרוטציה. לפני כל הגשה של היריב, מבט מהיר על השכנים: מי מימיני, מי לפניי.

לא לקרוא לכדור. "שלי" בקול רם מונע התנגשויות, ומונע גם את הכדור שנוחת בדיוק בין שני שחקנים שכל אחד מהם חשב שהשני ייקח.

לקפוץ קרוב מדי לרשת. כך נוגעים בה, ולעיתים נוחתים בצד של היריב.

אחרי שהחוקים מסודרים, הצעד הבא הוא הטכניקה. תרגילים למסירה עליונה, לאמה ולהגשה, לבד ובזוג, יש במסירה עליונה, אמה והגשה בכדורעף. ומי שמחפש גרסה רכה יותר של המשחק, עם תפיסה וזריקה, ימצא אותה בכדורשת.