ציוד לשחייה: משקפת שחייה, כובע, לוח ומה עוד באמת צריך
בפעם הראשונה שהגעתי לבריכה עם כוונה לשחות ברצינות, הבאתי תיק שהיה מתאים לטיול של שבוע. היו בו שתי מגבות, שלוש משקפות, כפכפים, מצוף, כפות ידיים ובקבוק גדול מדי. אחרי חודש הבנתי שרוב הזמן השתמשתי בשלושה דברים בלבד: משקפת שחייה שלא דולפת, כובע שלא מושך לי את השיער, ולוח ציפה לתרגילי רגליים. הפוסט הזה מסדר את הציוד לפי מה שבאמת משנה את חוויית השחייה של חובבים, ומה אפשר לדחות עד שתדעו שאתם צריכים אותו.
חשוב לומר מראש: אין כאן המלצה על דגם, מותג או חנות. כל פנים שונות, כל בריכה שונה, וההתאמה האישית חשובה יותר מכל מפרט. המטרה היא לדעת מה לבדוק, ולא מה לקנות.
משקפת שחייה: הפריט שהכי משנה
אם יש דבר אחד שהופך שחייה מסבל להנאה, זו משקפת שיושבת טוב. בלעדיה העיניים נצרבות מהכלור, קשה לראות את קו הקרקעית ואת הקיר המתקרב, ורוב השחיינים המתחילים פשוט מרימים את הראש כל הזמן. ראש מורם מוריד את הרגליים, והשחייה הופכת למאמץ מיותר. משקפת טובה מאפשרת להכניס את הפנים למים בנחת, וזה הבסיס לכל טכניקה.
בדיקת היניקה: חמש שניות שחוסכות תסכול
הבדיקה הכי פשוטה נעשית בלי הרצועה בכלל. מצמידים את המשקפת לעיניים, לוחצים קלות כדי להוציא אוויר, ומרפים את הידיים. אם המשקפת נשארת צמודה לכמה שניות מעצמה, האטם מתאים לצורת הפנים. אם היא נופלת מיד, הרצועה תצטרך להדק חזק מדי כדי לסגור, ואחרי עשרים דקות זה יכאב או ישאיר סימנים עמוקים סביב העיניים.
עוד כמה דברים לבדוק:
- גשר האף — החלק שמחבר בין שתי העדשות. אם הוא רחב מדי או צר מדי, האטם לא יושב נכון בצד הפנימי של העין. בחלק מהמשקפות אפשר להחליף גשר או לכוונן אותו.
- הרצועה — עדיף למקם אותה מעט מעל קו האוזניים, בחלק האחורי והרחב של הראש. רצועה נמוכה מדי נוטה להחליק בדחיפה מהקיר.
- שדה הראייה — עדשות רחבות מאפשרות לראות את השחיינים בנתיב הסמוך. עדשות קטנות וצמודות יותר נוחות לחלק מהאנשים ויוצרות פחות התנגדות, אבל מרגישות צרות בהתחלה.
- גוון העדשה — עדשה שקופה נוחה לבריכה מקורה או לשעות הערב. עדשה כהה או מראה עוזרת בשמש חזקה בבריכה פתוחה. מי ששוחה גם וגם יכול להסתפק בגוון בהיר.
ערפול: למה זה קורה ומה עוזר
ערפול נוצר כשהאוויר החם והלח שבתוך המשקפת פוגש עדשה קרה יותר. רוב המשקפות מגיעות עם שכבה נגד ערפול בצד הפנימי, והטעות הנפוצה ביותר היא לשפשף אותה באצבע או במגבת. אחרי כמה שפשופים השכבה נשחקת, והערפול חוזר כל שתי בריכות. מה שעוזר: לשטוף את המשקפת במים קרים ונקיים בסוף השחייה, לתת לה להתייבש באוויר ולשמור אותה בקופסה. אם השכבה כבר נשחקה, יש מי שמשתמשים בתרסיס ייעודי, ויש מי שפשוט מקבלים ערפול קל ושוטפים את העדשה במי הבריכה באמצע האימון.
מספר משקפיים
מי שמרכיב משקפיים או עדשות מגע צריך לחשוב על זה מראש. שחייה עם עדשות מגע בתוך משקפת היא בחירה שיש לה סיכונים לעין, ואת השאלה הזאת שואלים את רופא העיניים או את האופטומטריסט, לא את חבר מהנתיב הסמוך. קיימות משקפות שחייה עם עדשות מותאמות למספר, וגם עליהן כדאי להתייעץ עם איש המקצוע שמכיר את העיניים שלכם.
כובע שחייה: לא רק בשביל השיער
בהרבה בריכות ציבוריות כובע הוא חובה לפי תקנון המקום, ולכן כדאי לבדוק את זה לפני הביקור הראשון. גם כשהוא לא חובה, יש לו יתרונות: הוא שומר את השיער מחוץ לפנים, מפחית מעט את המגע של השיער עם הכלור ומחזיק את רצועת המשקפת במקום.
| סוג הכובע | מה טוב בו | מה פחות |
|---|---|---|
| סיליקון | עמיד, חלק, נשאר במקום ומחזיק שיער ארוך טוב יותר | חם יותר, ולפעמים מושך שיער כשמורידים אותו |
| לטקס | דק וקל | נקרע מהר יותר, ויש אנשים עם רגישות לחומר |
| בד | נוח, לא מושך שיער | סופג מים, פחות שומר על השיער יבש ופחות חלק |
טיפ קטן שעשה לי הבדל גדול: להרטיב קודם את השיער במים נקיים, ורק אז לשים כובע. שיער רטוב סופג פחות מי בריכה, והכובע מחליק עליו בקלות. כדי ללבוש אותו בלי מאבק, מכניסים את שתי הידיים לתוך הכובע, מותחים אותו לרוחב ומניחים מהמצח לאחור. מי שמשתמש במשקפת לפעמים שם את הרצועה מעל הכובע, ולפעמים מתחתיו. מעל קל יותר להוריד, מתחת יציב יותר.
לוח ציפה ומצוף רגליים: כלי אימון, לא קביים
לוח ציפה הוא לוח קצף שמחזיקים בידיים, וכך אפשר להתרכז רק ברגליים. מצוף רגליים, בצורת שמונה, נתפס בין הירכיים ומבודד את הידיים. שני הכלים האלה הם הדרך הכי פשוטה לפרק את השחייה לחלקים. למי שעוד לומד את הבסיס, יש מדריך נפרד על ללמוד לשחות כמבוגרים, ושם מתחילים בדרך כלל בלי שום ציוד מלבד משקפת.
דוגמה לאימון של 30 דקות עם לוח ומצוף
הנה מבנה שעבד לי בתקופה שבה שחיתי פעמיים בשבוע בבריכה של 25 מטר. המספרים הם רק נקודת התחלה, וכל אחד מתאים אותם לעצמו:
- חימום, 5 דקות: שחייה רגועה בכל סגנון שנוח, עם עצירה בקיר כשצריך.
- רגליים עם לוח, 4 בריכות: ידיים ישרות על הלוח, פנים במים, בעיטה מהירך ולא מהברך. נחים 30 שניות בין בריכה לבריכה.
- ידיים עם מצוף, 4 בריכות: המצוף בין הירכיים, מתרכזים בכניסת היד למים ובמשיכה עד הירך. מנוחה של 30 שניות.
- שחייה מלאה, 4 בריכות: לנסות לחבר את מה שהרגשתם בשני התרגילים הקודמים.
- שחרור, 3 דקות: שחייה איטית מאוד, או הליכה במים במקום הרדוד.
הטעות הנפוצה עם הלוח היא להחזיק אותו גבוה, כמעט מחוץ למים, ולשמור את הראש למעלה. זה מכופף את הגב התחתון ומוריד את הרגליים. הלוח צריך לשכב על פני המים, הידיים נחות עליו בלי לחיצה, והפנים במים בין נשימה לנשימה. עם המצוף, הטעות היא לשכוח את הנשימה. אם הנשימה נתקעת, שחו לאט יותר ותנו לגוף להתרגל.
סנפירים וכפות ידיים: לא בשבוע הראשון
סנפירים קצרים יכולים לעזור לשחיין שבעיטה שלו חלשה, כי הם נותנים תחושה של תנועה וגוף גבוה יותר במים. כפות ידיים מגדילות את שטח המשיכה ומדגישות טעויות בתנועת היד. שניהם כלים מצוינים, אבל הם גם מוסיפים עומס על הכתפיים, הברכיים והקרסוליים. אצל מתחילים, השימוש בהם לעתים קרובות מסתיר בעיה בטכניקה במקום לתקן אותה.
הכלל שאני עובדת לפיו: קודם לשחות בנוחות כמה מאות מטרים בלי עזרים, ורק אז להוסיף כלי אחד, לקטע קצר מתוך האימון. אם מופיע כאב בכתף, בברך או בכל מקום אחר, מורידים את העזר ומפסיקים, וכאב שלא עובר בודקים אצל רופא או פיזיותרפיסט. לא ממשיכים לשחות דרכו בתקווה שייעלם.
בגד ים, מגבת ומה שמסביב
לבריכה עדיף בגד ים שנועד לשחייה ולא לשיזוף: צמוד, בלי חלקים מתנפנפים ובלי קשרים שנפתחים בדחיפה מהקיר. מכנסי חוף רחבים יוצרים התנגדות ומתמלאים מים, וזה מורגש מאוד אחרי כמה בריכות. בגדי ים נשחקים בגלל הכלור, ולכן שוטפים אותם במים קרים אחרי כל שחייה ולא משאירים אותם רטובים בתיק עד הערב.
שאר הרשימה קצרה:
- כפכפים — להליכה במלתחות ובשפת הבריכה. הרצפה רטובה וחלקה.
- מגבת קלה — מגבת מיקרופייבר דקה תופסת פחות מקום, אבל גם רגילה עובדת.
- בקבוק מים — שוחים בתוך מים, אבל עדיין מזיעים ומאבדים נוזלים. שתייה פשוטה של מים לפני ואחרי מספיקה.
- תיק רשת או שקית לבגדים רטובים — כדי לא להרטיב את כל התיק.
- מנעול לארונית — בחלק מהמקומות נדרש מנעול אישי.
ציוד לשחייה בים: מה משתנה
מי שעובר מהבריכה לים צריך כמה תוספות, אבל הכלל החשוב ביותר הוא לא ציוד בכלל: שוחים רק בחוף מוכרז ובשעות שיש בו מציל. ציוד לא מחליף מציל, וגם לא שיקול דעת. על השיקולים האלה יש פוסט מפורט על שחייה בים בבטחה, וכדאי לקרוא אותו לפני הפעם הראשונה.
מבחינת ציוד: כובע בצבע בולט עוזר למציל ולאנשים בחוף לראות אתכם. משקפת עם עדשה כהה מקלה בשמש של הבוקר. מצוף בטיחות צבעוני שנקשר למותניים ונגרר מאחור משמש חלק מהשחיינים כדי להיות גלויים יותר, אבל הוא לא תחליף לשחייה בגבולות שהמציל מסמן. ובחוף, יותר מבבריכה, חשוב לחשוב על הגנה מהשמש ושתייה לפני ואחרי.
שאלות שחוזרות על עצמן
האם כדאי לקנות משקפת יקרה כבר בהתחלה?
מה שקובע הוא ההתאמה לפנים, לא המחיר או המראה. משקפת פשוטה שעוברת את בדיקת היניקה תהיה נוחה יותר ממשקפת מתקדמת שלא יושבת טוב. אם יש אפשרות למדוד לפני שקונים, זה הכי טוב.
המשקפת משאירה לי סימנים מסביב לעיניים. זה נורמלי?
סימן קל שנעלם תוך זמן קצר אחרי השחייה הוא די נפוץ. סימנים עמוקים או כאב בדרך כלל אומרים שהרצועה מהודקת מדי, כי האטם לא מתאים מספיק לפנים ומנסים לפצות בלחץ. שווה לשחרר מעט את הרצועה ולבדוק שוב את היניקה. אם יש גירוי בעין שלא עובר, פונים לרופא.
אפשר לשחות בלי כובע?
תלוי בתקנון הבריכה. במקום שבו זה מותר, שחיינים עם שיער קצר מסתדרים בלי בעיה. עם שיער ארוך, הכובע פשוט נוח יותר.
כמה זמן מחזיקה משקפת?
זה תלוי בתדירות השחייה ובטיפול. סימנים שהגיע הזמן להחליף: רצועה שהתחילה להיסדק, אטם שהתקשה או שינה צורה, ערפול קבוע שכבר לא עובר. שטיפה במים נקיים וייבוש מחוץ לשמש הישירה מאריכים את החיים שלה.
רשימת התיק שלי, בגרסה המינימלית
אחרי שנה של ניסויים, זה מה שנשאר בתיק לשחייה רגילה בבריכה: משקפת אחת ראשית ומשקפת רזרבית ישנה, כובע סיליקון, בגד ים לשחייה, כפכפים, מגבת, בקבוק מים ושקית לבגדים הרטובים. לוח ומצוף אני לוקחת מהבריכה כשיש, ומביאה מהבית רק כשאני יודעת שאין. כל השאר הוא תוספת שאפשר להחליט עליה אחרי שהשחייה הפכה להרגל. וכשהשחייה הופכת להרגל, כדאי להסתכל גם על הטכניקה בשחיית חתירה, כי שם נמצא רוב השיפור, הרבה יותר מאשר בציוד.
לאימון הבא
לפני שנכנסים למים, עשו את בדיקת היניקה למשקפת: בלי רצועה, לחיצה קלה, ספירה עד חמש. אם היא נשארת צמודה, שחררו מעט את הרצועה ושחו 4 בריכות רגליים עם לוח, פנים במים. בסוף, שימו לב אם העיניים עדיין מרגישות לחץ.
